Tools| Forum | Help | Yad Vashem |

Thursday, August 16, 2007

יוסף נויהאוז Neuhaus Yosef




neyo24loponeyo24lopo
RelatioNet NE YO 24 LO PO
Neuhaus Yosef נויהאוז יוסף


Interviewer:

Zvi Schwartzman
Telephone: +972-972-09-0000000 Fax: +972-972-09-0000000
Mobile: +972-972-052-3333333 Email: zvi@afeka.ac.il
ICQ:
Messenger: know@bezeqint.net

Address: Tel Aviv Israel


Survivor:

Code: RelatioNet NE YO 24 LO PO
Family Name: Neuhaus First Name: Yosef Middle Name: Middle Name
Father Name: Zvi Hersch Mother Name: Tova
Birth Date: 1924
Town In Holocaust: Lodz Country In Holocaust: Poland
Profession (Main) In Holocaust: Student




תקציר קורות חיים

נולדתי ב 28/10/1924 בעיר לודג' שבפולין. להורי צבי הרש 13/09/1897 וטובה Tobcia 20/10/1897 קלושינר, משפחתי התגוררה ברח' LEGYONOW 57 היתה לי אחות סופיה שנולדה ב 16/05/1928 משפחתי היתה משפחת תעשיינים אמידה.

למדתי בבית ספר עממי ברח' ז'קונטנה 21 ותיכון מקצועי ברחוב קונסטנטינובסקה מס' 80.

השתייכתי לתנועת נוער ציוני – גורדוניה, הסניף היה ברחוב ז'רומסקיגו מס' 31.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וכניסת הגרמנים ללודג', נאלצנו לעבור לגטו לרח' זרוקה 4/6. [לרח' Breite Gasse 4/6 דירה 6 ]

בתחילת הגטו התארגנו
לאחר סגירת בית הספר ופיזור ההכשרות עבדתי במפעל מתכת. למרות תנאי המחייה הקשים ורעב מתמיד המשכנו בפעילות תנועתית ועזרה הדדית.
באוגוסט 1944 הועברנו לאושוויץ, שם נפרדנו מאימי ואחותי – אותן לא ראינו יותר...
לאחר זמן מה העבירו אותי ואת אבי לגרמניה לעבוד בחברה למשאיות בשם ביסינג-וורקה למחנה בעיר בראנשווג משם לסניף לחברה בעיירה ווחלדה.





בצילום: מספרי האסיר שקיבל יוסף במחנות השונים בגרמניה.




עם התקרבות הצבא האמריקאי – הועברנו בהליכה של עשרות קילומטרים למחנה וטנשטת. נאלצתי לשאת את אבי שמצבו היה אנוש. משם נסענו ברכבת למחנה רבנסבריקן, שם קיבלנו חבילות מזון מהצלב האדום. שם נפטר אבי.
נאמר לנו שניסע לשוודיה - במקום זה הגענו למחנה ובלין ליד העיירה לודויגווסט, שם שוחררנו ע"י הצבא האמריקאי.
יחד עם מספר חברים החלטנו לחזור לפולין. הגענו לעיר מולדתנו לודג'. מאחר ולא מצאתי ניצולים מבני משפחתי, פרט לדודתי מצד אמי הגב' קלושינר עם ביתה בת ה-6 פנינה [ היום פנינה סגל המתגוררת בגבעתיים ] ניצולות מחנה אושוויץ. החלטתי שאין מקומי בפולין והצטרפתי לקבוצה לעליה ארצה.




בעזרת ארגון בריחה עזבתי את פולין ובדרך צ'כיה-ברטיסלבה עברתי לאוסטריה וינה ומשם לגרץ, בעיר גרץ הצטרפתי לקיבוץ "בוני הנגב" איתם המשכתי לאיטליה. זמן מה שהינו בעיירה אסטיה עיירת נופש שהיו בה כמה 'קיבוצים' החיים שם היו מאורגנים באווירה קיבוצית שיתופית חדר אוכל, מכבסה, מתפרה ועבודות חוץ. האספקה הגיעה מאונרא ואת השאריות אספו האיטלקים שבסביבה. שם עם הבריגדה היהודית ניסינו להפליג לארץ מנמל לה ספציה באוניה דב הוז,


בצילום: קבוצת חברים בלה ספציה מימין לאוניית המעפילים דב הוז באפריל 1945 האונייה הגיעה לישראל ב 13 במאי 46.
ראיון עם רוזה וינטראוב מקיבוץ רמת דוד שעלתה אף היא באונייה דב הוז

נתפסנו ע"י האנגלים אבל לאחר שביתת רעב ומאבק קשה – הורשינו לעלות ארצה והגענו לנמל חיפה בתאריך 2.5.1946 [?] משם המשכנו לקיבוץ דליה.

לאחר כחצי שנה גויסתי לפלמ"ח. לחמתי עם גדוד 4 בפיקודו של דדו (דוד אלעזר) כחובש פלוגתי.
לאחר פרוק הפלמ"ח הוצבתי כמדריך בבית הספר לרפואה צבאית.
השתתפתי בקרבות על ירושלים בגדוד הרביעי שהוקם על ידי יוסף טבנקין במעלה החמישה, בקרב על קטמון, העיר העתיקה ואחר כך בפיקודו של דדו בקרבות הר טוב ובנגב בניצנה בקרבות עוג'ה אל חפיר.
בשנת 1950 התחתנתי. נולדו לנו 2 בנים בשנת 1952 ו- 1956.
בשנת 1956 סיימתי קורס קצינים.


לאחר שנתיים השתחררתי מהצבא והתחלתי לעבוד בקופת חולים (היום "מאוחדת")
תחילה כמפקח סניפים ולאחר מכן כמנהל מחלקה לוגיסטית. תוך כדי עבודה סיימתי קורס של שנתיים מטעם הטכניון בחיפה. סיימתי את עבודתי בשנת 1979.
במסגרת מילואים שמשתי בתפקידים שונים והשתחררתי ממילואים בדרגת רב-סרן.
כגמלאי השתתפתי בהרצאות שונות במסגרת אוניברסיטת בר אילן.
נויהאוז ינינה ויוסף סירקין 33 גבעתיים 03-6724993



Review: [Translation]

Relatives:

Review: Review
Code: RelatioNet NE ZV 97 ZD PO
Family Name: Neuhaus First Name: ZVI Middle Name: HERCH
Father Name: Father Name Mother Name: Mother Name
Relationship (to Survivor): FATHER

Birth Date: 13/09/1897
Town In Holocaust: Dzensko wolla Country In Holocaust: Country
Profession (Main) In Holocaust: Industrial
Status (Today): Dead
If Dead -
Death Place: Weblin Germany Death Reason: Holocaust Year: 44


Review: Review
Code: RelatioNet KA TO 87 LO PO
Family Name: Kaloshiner Name: Tobcia Middle Name: Middle Name
Father Name: Liezer Mother Name: Roshka Relationship (to Survivor): Mother
Birth Date: 20/10/1897
Town In Holocaust: Lodz Country In Holocaust: Poland
Profession (Main) In Holocaust: Profession
Status (Today): Dead
If Dead -
Death Place: Auswitch Poland Death Reason: Murdered, Year Of Death: August 44



Destruction through work Lodz jews in the Bussing Truck Factory

השמדה באמצעות עבודה יהודי לודז' עובדים במפעל ביסינג בבראונשוייג

המסלול של יוסף נייהאוס על כדור הארץ

מנוע לאיתור שמות ברשימת דיירי גטו לודז'

אתר תצא"ות של פולין

Wednesday, August 15, 2007

מטבעות בגטו לודז








Saturday, January 27, 2007

צילומי משפחתו של יוסף מגטו לודז



Saturday, August 26, 2006

אושוויץ - מפות ותצלומי אוויר

מדוע לא הפציצו כוחות הברית את אושוויץ כשכבר ידעו כי זהו מפעל השמדה ?
אושוויץ לא היתה יעד להפצצה וגם לא היתה בדרך ליעד הפצצה בבנק המטרות של בעלות הברית.
את השאלה שאלו רבים ובהם מפקד חיל האוויר הישראלי.
אחד מתצלומי האוויר בו נראות פצצות משוחררות מעל אושוויץ הוצגה בשנים האחרונות לממונים על קביעת המטרות להפצצה בצבא האמריקאי הביכה אותם שכן התברר כי לא רחוק היה גם היה יעד להפצצה ובדרך אליו ניתן היה להפציץ את אושוויץ - בירקנאו ולהציל יהודים רבים מהשמדה .

שרטוט של מחנה בירקנאו
תצלום אוויר של בירקנאו בו נראים תימרות עשן מעל קרמטוריום 5
תצלום אווירי של העיירה אושווינצים
תצלום אוויר של בירקנאו באוגוסט 45 בו נראים קרבנות מובלים לקרמטוריום
תצלום אוויר בו סומנו מטרות בקרבת בירקנאו

אוסף תצלומי אוויר WW2 של חיל האוויר הבריטי

Thursday, August 24, 2006

בראונשוייג Braunschweig

המחנה ברח' Schillstraße 25
בחצר תחנת הרכבת של בראונשוייג בשילשטראסה 25 באוגוסט 44 התחילו ה SS להקים את מחנה העבודה שכלל 4 מבני בטון לאסירים ומבנה נוסף למפקדה והשומרים בקצה השני.עם השלמת המחנה באוקטובר 44 הוא אוכלס בשלושה משלוחים של אסירים מאושוויץ. חלקם הועברו לוחלדה. בסוף 44 שהו במחנה כ 500 אסירים ובוחלדה 400.
היום, בשילשטרסה 25 נמצא המוזיאון העירוני המתעד את המחנה.
יוסף ואביו מועברים בסוף ספטמבר 45 לבראונשוויג גרמניה לעבודות כפייה במפעל ביסינג ורקה Büssing Truck Factory לייצור משאיות ענק עבור הצבא הגרמני, יוסף ואביו עובדים במחלקת הצמיגים.

Tuesday, August 22, 2006

מסעות יוסף ואביו בגרמניה

Monday, August 14, 2006

פרשת לה ספציה



בחורף 1946 רכש המוסד לעלייה ב' שתי אוניות דב הוז ואליהו גולומב.
רכישת האניות הוסתרה מן המודיעין הבריטי וכך גם קבוצות המעפילים המיועדות. התכנית הייתה להביא את האניות ואת המעפילים לנמל לה ספציה ומשם – מהר ככל הניתן, לשגרן לארץ ישראל. ראשונה הגיעה לנמל האנייה דב הוז ומייד "אורגנו" 38 משאיות בריטיות, נהוגות ע"י חיילים ארץ ישראליים והביאו את המעפילים לאנייה.


האיטלקים חשבו בטעות כי האנייה נועדה למלט פשיסטים ונאציים ממשפטי נירנברג והחליטו למנוע מה"פושעים" לעלות.
סמל ארץ ישראלי, רב תושייה, הצליח לשכנע את האיטלקים כי השיטה הטובה ביותר לשלוט במצב היא לרכז את האנשים שהגיעו במשאיות במקום אחד – ב...אנייה.
האירוע נודע לבריטים, אשר הבינו מייד שמדובר במעפילים וצרו על האנייה ועל נוסעיה.
המעפילים הנצורים לא הוכנו לסיטואציה זו ולכן התחזה יהודה ארזי - נציג המוסד לעליה ב' באיטליה למעפיל ועלה על האנייה. ארזי ארגן את המעפילים למאבק ממושך וגם גייס בעזרת ידיד איטלקי את דעת הקהל.
האנגלים מצדם רצו להשקיט את ההמולה וביקשו להוריד את המעפילים למחנה על החוף.
ארזי סירב ואיים כי האנייה ממולכדת, ואם יורדו האנשים יתרחש פיצוץ (הבריטים זכרו היטב את פרשת ה"פטריה") בנוסף, הכריז ארזי על שביתת רעב, כשהוא מדגיש את היותם של המעפילים ניצולי שואה (הימים ימי משפטי נירנברג). גם הישוב בארץ הצטרף לשביתה והתקשורת העולמית כולה סיקרה את האירועים. ארזי הגביר את הלחץ והכריז כי אם לא יורשו להפליג יתאבדו קבוצות קבוצות, "ארץ ישראל או מוות" כך הצהירו.
בינתיים הגיעה לנמל אליהו גולומב, עתה הפעיל ארזי לחץ לכיוון נוסף: בשל הצפיפות וכדי למנוע מגיפות יש להעביר חלק מהמעפילים לאנייה שהגיעה. הבריטים, בלחץ דעת הקהל – נעתרו.
לבסוף לאחר מו"מ ממושך נכנעה ממשלת בריטניה והמעפילים הורשו לעלות לארץ.
תשושים משביתת הרעב עמדו המעפילים על סיפוני האניות ושרו את ה"תקווה" אל מול נציגי התקשורת הרבים

השמדה באמצעות עבודה: יהודי לודז' במפעל המכוניות ביסינג


מרכז המידע אודות השואה, יד ושם ביה"ס המרכזי להוראת השואה 1/24
השמדה באמצעות עבודה: יהודי לודז' במפעל המכוניות "ביסינג" בבראונשווייג בשנים 1944-1945
קרל לידקה

מבוא
בתחילת 1944 , כשפסקה הספקת העובדים האזרחים הזרים לכלכלת הרייך השלישי כמעט לחלוטין, הפנו המפעלים הגרמניים את תשומת לבם למחנות הריכוז של הס"ס, שבהם היה מצוי פוטנציאל עצום של כוח עבודה. מאביב 1944 גדל במהירות רבה מספרם של מחנות העבודה בשטחי גרמניה ובארצות שכבשה שתפקדו כתת-מחנות של מחנות הריכוז. רשימת המפעלים שהקימו תת-מחנות כאלה התארכה בהתמדה, וכללה חברות רבות שהיו בעלות מוניטין.
...
גם מפעל "ביסינג" Bussing-NAG לייצור משאיות שהיה חלק מן הקונצרן Braunschweig השתדל לזכות אצל WVHA בהקצאה של אסירים. החברה הזאת, שנוסדה בשנת 1903 , ייצרה מ 1908- ציוד מלחמתי בדמות מה שכונה "מכונית מסובסדת": מינהל הצבא שילם סכום מסוים לרוכשי המשאיות של ביסינג אם התחייבו למסור את המכונית הנרכשת לרשות הצבא במקרה של גיוס כללי, בתוך חמש שנים מיום הקנייה, אם יידרשו. למעשה הייתה בכך תמיכה בתוצרת ביסינג. בזמן מלחמת העולם הראשונה הוקדש הייצור של ביסינג כליל לצורכי הצבא, ועקב כך זכה המפעל ברווחים עצומים

.

...
באמצע אוגוסט 1944 , כשהוחל בהקמתו של מחנה העבודה בבראונשווייג, נסעו למחנה הריכוז אושוויץ שני נציגים מטעם חברת ביסינג – הכלכלן שולמאייר והמהנדס פנדר כדי לבחור 1,200-1,000 אסירים מקרב משולחי גטו לודז'
...
למאמר המלא בעברית...
... The Power of Redemption Rabbi Laszlo Berkowits page 111
The U.S. Strategic Bombing Survey: European Theater of Operations
Second Edition January 1947