הגדוד הרביעי במלחמת העצמאות
הגדוד הרביעי - פלמ"ח
אתר הפלמ"ח
אתר הפלמ"ח
גדוד המטה של הפלמ"ח, שנבנה בסוף 1944 מהיחידות המיוחדות בפלמ"ח: פלוגת הסיירים (ז'), הפלוגה הימית (י'), מחלקת הטיס ומחלקת המסתערבים. בחודשים הראשונים של מלחמת העצמאות היה פרוס במרחב כרמלי (פלוגת הנמל בחיפה, שביצעו ב- 22.02.48 חבלה במוסך ובמכונית תופת בחיפה והשתתפו בקרב לכיבוש חיפה ב- 22.04.48 – 24.10.48), במרחב אלכסנדרוני, וביישובים שונים בשפלת החוף. הגדוד עסק בתקופה זו בפשיטות גמול ובפעילות גיוס והכשרה של טירונים מהגיוס הכללי. זו הייתה יוזמה עצמית של מפקדת הגדוד אשר יצרה בכך עתודה נוספת לפלמ"ח. רבים מאנשי הגדוד היו עדיין באותה עת בשליחויות שונות בארץ ומחוצה לה...
כיבוש קטמון (קרב סן-סימון)
אתר הפלמ"ח
שכונת קטמון נוסדה בידי ערבים בעלי-נכסים בראשית המאה בדרום ירושלים. עיקר בנייתה בתקופת המנדט, בשנים 1947-1925. בשכונה היו מבני-פאר, מוסדות-ציבור וקונסוליות.בראשית מלחמת העצמאות נמצאה השכונה בקו-החזית, ואנשי כנופיות פעלו בה ומתוכה , הטרידו את שכונת מקור-חיים בדרום ואת שכונת קריית-שמואל בצפון.ב- 5.1.48 פוצצה חוליה של אנשי הגנה את מיפקדת הכנופיות, ששכנה במלון סמירמיס.במבצע 'יבוסי' נקבע האזור הדרומי של העיר כאזור המשימות של הגדוד הרביעי. קטמון שכנה על תוואי גבוה והיוותה עמדת-מפתח בשליטה על דרום העיר. כיבושה היה חיוני לשם הבטחת הקשר עם השכונות היהודיות בדרום העיר, שהותקפו מתוך קטמון והיו מנותקות מחלקי העיר היהודיים.לאחר קרב נבי-סמואל נותרו בגדוד הרביעי שתי פלוגות לא מלאות ועליהן הוטל לכבוש את השכונה, בסיוע שתי מרגמות "3 ומשוריין נושא תותח של 2 ליטראות. נקבע כי ההתקפה תבוא ממערב, כדי להתרחק מאזור-הביטחון הבריטי.הערבים היו ערוכים במינזר סן-סימון, בקבוצת הבתים שמסביבו ובשורת הבתים והטראסות שלאורך הרכס. כיבוש השטח הזה היה מביא לנפילת השכונה כולה...
אתר הפלמ"ח
שכונת קטמון נוסדה בידי ערבים בעלי-נכסים בראשית המאה בדרום ירושלים. עיקר בנייתה בתקופת המנדט, בשנים 1947-1925. בשכונה היו מבני-פאר, מוסדות-ציבור וקונסוליות.בראשית מלחמת העצמאות נמצאה השכונה בקו-החזית, ואנשי כנופיות פעלו בה ומתוכה , הטרידו את שכונת מקור-חיים בדרום ואת שכונת קריית-שמואל בצפון.ב- 5.1.48 פוצצה חוליה של אנשי הגנה את מיפקדת הכנופיות, ששכנה במלון סמירמיס.במבצע 'יבוסי' נקבע האזור הדרומי של העיר כאזור המשימות של הגדוד הרביעי. קטמון שכנה על תוואי גבוה והיוותה עמדת-מפתח בשליטה על דרום העיר. כיבושה היה חיוני לשם הבטחת הקשר עם השכונות היהודיות בדרום העיר, שהותקפו מתוך קטמון והיו מנותקות מחלקי העיר היהודיים.לאחר קרב נבי-סמואל נותרו בגדוד הרביעי שתי פלוגות לא מלאות ועליהן הוטל לכבוש את השכונה, בסיוע שתי מרגמות "3 ומשוריין נושא תותח של 2 ליטראות. נקבע כי ההתקפה תבוא ממערב, כדי להתרחק מאזור-הביטחון הבריטי.הערבים היו ערוכים במינזר סן-סימון, בקבוצת הבתים שמסביבו ובשורת הבתים והטראסות שלאורך הרכס. כיבוש השטח הזה היה מביא לנפילת השכונה כולה...
ירושלים העתיקה בתש"ח - משחק מכור
ערים בלילה
עקשנותו של שאלתיאל לתקוף דווקא בשער יפו תוכנית "שפיפון" כוונה גם לפריצה אל הרובע מבחוץ. משה רוסנק, מפקד הרובע, סיפר בכנס מגיני הרובע היהודי שנערך ב-1988: "לא התיימרתי להיות גנרל גדול, אבל הכרתי את הסביבה הזאת, לכן התוכנית ששלחתי לשאלתיאל אמרה: הטעיה בשער יפו, כיבוש הר ציון ופריצת שער ציון.16 - - אני מאמין שלא ב-48', לא ב-56', ולא ב-88', צה"ל, בשום מקרה, לא יכול היה להיכנס דרך שער יפו. ענה לי מפקד המחוז: "לא בא בחשבון. בא בחשבון רק: התקפה משער יפו והטעיה בכיוון הר ציון". ההמשך ידוע." כאשר שאלתיאל הציע תוכניתו זאת לפלמ"ח, מפקדיו התייחסו אליה בביטול. כאשר יוסף טבנקין, מפקד הגדוד הרביעי של הפלמ"ח, שאל את שאלתיאל איך הוא מתכוון לתקוף דרך שער יפו הסגור בבטון, וחומה של 6-9 מטרים מעליו? ענה שאלתיאל שישנם מפקדים חוץ מיוסף טבנקין היודעים להכין תוכניות מלחמה. הגיב טבנקין: "עזוב שטויות. איני מבין איך אפשר לכבוש את השער כשקווי העמדות של האויב מוחזקים מזה חמישה חודשים"...
רבין הוא נחשון צעיר
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
למפקד הגדוד השני של מבצע "נחשון", יוסף טבנקין, היו הישגים מעטים בלבד בעשרת הימים שבין 6 ל-15 באפריל, על אף הציפיות הרבות של הממונים עליו ולמרות הפקודות שקיבל. ב-8 באפריל כבשו הערבים את הכפר קסטל, שהיה בתחום הגזרה של טבנקין, והרגו את רוב מגיניו ומתַגבריו (הגדוד של טבנקין תפס את הקסטל למחרת, אחרי שרוב כובשיו הערבים עזבוהו); ב-10 בחודש פקד עליו אבידן (במברק) לתקוף את בית-סוריק ובית-איקסא9 ו"לא לבזבז את הכוח למשימות קטנות ולהבטחת הבסיסים",10 אבל טבנקין ופקודיו לא מילאו אחר הפקודה, אלא תקפו באותו לילה את הכפר קולוניה וכבשו אותו. טבנקין טען שאין הוא יכול לתקוף את בית-סוריק ובית-איקסא, מפני שרוב פקודיו עסוקים בשמירת הבסיסים של גדודו – מעלה-החמישה, קריית-ענבים, נווה-אילן וקסטל – מפני התקפות, ומפני שאין לו סוללות תקינות למכשירי-הקשר.11 אבידן, שנימוקי טבנקין לא שִכנעו אותו, ציטט אותם במברק ששלח לידין כדי להסביר את חוסר המעש של טבנקין, וידין הבין שאין לאבידן שליטה על גדודו של טבנקין;12 ב-12 בחודש פקד אבידן על טבנקין לתקוף את הכפרים סריס – שחלש על קטע הכביש בשער הגיא – ובית-מחסיר – הבסיס העורפי העיקרי של הערבים מדרום לכביש – כדי לפתוח את הדרך לשיירה גדולה שתעלה מהשפלה לירושלים. טבנקין לא מילא פקודה זו, והשיב לאבידן במברק, שהוא חושש להסתבך עם הבריטים המגינים על תחנת-השאיבה שליד סריס;13 ב-13 באפריל לא סייע טבנקין ל"שיירת הדסה", אף שהיו לו כוחות זמינים שחנו במרחק חצי-שעה ממקום הטבח...
התשתית הימית האזרחית בישוב
ענת קידרון
ענת קידרון
...כאמור, כל פעולות החבלה הללו היו עוד לפני ההחלטה על הקמת חוליה מיוחדת שתתמחה בחבלה ימית. כאשר זו קמה בשלהי 45' היא היתה עצמאית ולא חלק מהפל"ים, במסגרת הגדוד הרביעי של הפלמ"ח שהיה תחת פיקודו של יוסף טבנקין, אולם בסיסה נשאר בקיסריה בתוך מטה הפלי"ם. הכפיפות הפיקודית הכתיבה כי אמצעי הלחימה נלקחו מתוך הגדוד הרביעי, ובו גם אושרו התכניות המבצעיות ונקבעה מדיניות הפעולה. אולם הוברר מהר מאוד כי הכפיפות הלוגיסטית חייבת להישען על הפלוגה הימית, בעיקר על הבסיס בשדות ים.91
ראשוני החוליה היו יוחאי בו נון ושאול אהרונוב, אליהם הצטרפו איזי רבינוביץ (רהב), גרשון קרלינסקי (אגמון) ומשה ליפסון (נחשון). בפברואר 1946 הצטרף גם יהושע רביד ("אוסי")...
ראשוני החוליה היו יוחאי בו נון ושאול אהרונוב, אליהם הצטרפו איזי רבינוביץ (רהב), גרשון קרלינסקי (אגמון) ומשה ליפסון (נחשון). בפברואר 1946 הצטרף גם יהושע רביד ("אוסי")...
posted by צביקה שורצמן @ 7:24 PM
0 Comments:
Post a Comment
<< Home