RelatioNet NE YO 24 LO PO

יוסף נויהאוז Neuhaus Yosef

2007-08-16T06:24:00.000-07:00

neyo24loponeyo24lopo
RelatioNet NE YO 24 LO PO
Neuhaus Yosef נויהאוז יוסף

Interviewer:

Zvi Schwartzman
Telephone: +972-972-09-0000000 Fax: +972-972-09-0000000
Mobile: +972-972-052-3333333 Email: zvi@afeka.ac.il
ICQ:
Messenger: know@bezeqint.net
Address: Tel Aviv Israel

Survivor:

Code: RelatioNet NE YO 24 LO PO
Family Name: Neuhaus First Name: Yosef Middle Name: Middle Name
Father Name: Zvi Hersch Mother Name: Tova
Birth Date: 1924
Town In Holocaust: Lodz Country In Holocaust: Poland
Profession (Main) In Holocaust: Student

תקציר קורות חיים

נולדתי ב 28/10/1924 בעיר לודג' שבפולין. להורי צבי הרש 13/09/1897 וטובה Tobcia 20/10/1897 קלושינר, משפחתי התגוררה ברח' LEGYONOW 57 היתה לי אחות סופיה שנולדה ב 16/05/1928 משפחתי היתה משפחת תעשיינים אמידה.

למדתי בבית ספר עממי ברח' ז'קונטנה 21 ותיכון מקצועי ברחוב קונסטנטינובסקה מס' 80.

השתייכתי לתנועת נוער ציוני – גורדוניה, הסניף היה ברחוב ז'רומסקיגו מס' 31.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וכניסת הגרמנים ללודג', נאלצנו לעבור לגטו לרח' זרוקה 4/6. [לרח' Breite Gasse 4/6 דירה 6 ]

בתחילת הגטו התארגנו
לאחר סגירת בית הספר ופיזור ההכשרות עבדתי במפעל מתכת. למרות תנאי המחייה הקשים ורעב מתמיד המשכנו בפעילות תנועתית ועזרה הדדית.
באוגוסט 1944 הועברנו לאושוויץ, שם נפרדנו מאימי ואחותי – אותן לא ראינו יותר...
לאחר זמן מה העבירו אותי ואת אבי לגרמניה לעבוד בחברה למשאיות בשם ביסינג-וורקה למחנה בעיר בראנשווג משם לסניף לחברה בעיירה ווחלדה.

בצילום: מספרי האסיר שקיבל יוסף במחנות השונים בגרמניה.

עם התקרבות הצבא האמריקאי – הועברנו בהליכה של עשרות קילומטרים למחנה וטנשטת. נאלצתי לשאת את אבי שמצבו היה אנוש. משם נסענו ברכבת למחנה רבנסבריקן, שם קיבלנו חבילות מזון מהצלב האדום. שם נפטר אבי.
נאמר לנו שניסע לשוודיה - במקום זה הגענו למחנה ובלין ליד העיירה לודויגווסט, שם שוחררנו ע"י הצבא האמריקאי.
יחד עם מספר חברים החלטנו לחזור לפולין. הגענו לעיר מולדתנו לודג'. מאחר ולא מצאתי ניצולים מבני משפחתי, פרט לדודתי מצד אמי הגב' קלושינר עם ביתה בת ה-6 פנינה [ היום פנינה סגל המתגוררת בגבעתיים ] ניצולות מחנה אושוויץ. החלטתי שאין מקומי בפולין והצטרפתי לקבוצה לעליה ארצה.

בעזרת ארגון בריחה עזבתי את פולין ובדרך צ'כיה-ברטיסלבה עברתי לאוסטריה וינה ומשם לגרץ, בעיר גרץ הצטרפתי לקיבוץ "בוני הנגב" איתם המשכתי לאיטליה. זמן מה שהינו בעיירה אסטיה עיירת נופש שהיו בה כמה 'קיבוצים' החיים שם היו מאורגנים באווירה קיבוצית שיתופית חדר אוכל, מכבסה, מתפרה ועבודות חוץ. האספקה הגיעה מאונרא ואת השאריות אספו האיטלקים שבסביבה. שם עם הבריגדה היהודית ניסינו להפליג לארץ מנמל לה ספציה באוניה דב הוז,

בצילום: קבוצת חברים בלה ספציה מימין לאוניית המעפילים דב הוז באפריל 1945 האונייה הגיעה לישראל ב 13 במאי 46.
ראיון עם רוזה וינטראוב מקיבוץ רמת דוד שעלתה אף היא באונייה דב הוז

נתפסנו ע"י האנגלים אבל לאחר שביתת רעב ומאבק קשה – הורשינו לעלות ארצה והגענו לנמל חיפה בתאריך 2.5.1946 [?] משם המשכנו לקיבוץ דליה.

לאחר כחצי שנה גויסתי לפלמ"ח. לחמתי עם גדוד 4 בפיקודו של דדו (דוד אלעזר) כחובש פלוגתי.
לאחר פרוק הפלמ"ח הוצבתי כמדריך בבית הספר לרפואה צבאית.
השתתפתי בקרבות על ירושלים בגדוד הרביעי שהוקם על ידי יוסף טבנקין במעלה החמישה, בקרב על קטמון, העיר העתיקה ואחר כך בפיקודו של דדו בקרבות הר טוב ובנגב בניצנה בקרבות עוג'ה אל חפיר.
בשנת 1950 התחתנתי. נולדו לנו 2 בנים בשנת 1952 ו- 1956.
בשנת 1956 סיימתי קורס קצינים.

לאחר שנתיים השתחררתי מהצבא והתחלתי לעבוד בקופת חולים (היום "מאוחדת")
תחילה כמפקח סניפים ולאחר מכן כמנהל מחלקה לוגיסטית. תוך כדי עבודה סיימתי קורס של שנתיים מטעם הטכניון בחיפה. סיימתי את עבודתי בשנת 1979.
במסגרת מילואים שמשתי בתפקידים שונים והשתחררתי ממילואים בדרגת רב-סרן.
כגמלאי השתתפתי בהרצאות שונות במסגרת אוניברסיטת בר אילן.
נויהאוז ינינה ויוסף סירקין 33 גבעתיים 03-6724993

Review: [Translation]

Relatives:

Review: Review
Code: RelatioNet NE ZV 97 ZD PO
Family Name: Neuhaus First Name: ZVI Middle Name: HERCH
Father Name: Father Name Mother Name: Mother Name
Relationship (to Survivor): FATHER
Birth Date: 13/09/1897
Town In Holocaust: Dzensko wolla Country In Holocaust: Country
Profession (Main) In Holocaust: Industrial
Status (Today): Dead
If Dead - Death Place: Weblin Germany Death Reason: Holocaust Year: 44

Review: Review
Code: RelatioNet KA TO 87 LO PO
Family Name: Kaloshiner Name: Tobcia Middle Name: Middle Name
Father Name: Liezer Mother Name: Roshka Relationship (to Survivor): Mother
Birth Date: 20/10/1897
Town In Holocaust: Lodz Country In Holocaust: Poland
Profession (Main) In Holocaust: Profession
Status (Today): Dead
If Dead - Death Place: Auswitch Poland Death Reason: Murdered, Year Of Death: August 44

Destruction through work Lodz jews in the Bussing Truck Factory

ה שמדה באמצעות עבודה יהודי לודז' עובדים במפעל ביסינג בבראונשוייג

המסלול של יוסף נייהאוס על כדור הארץ

מנוע לאיתור שמות ברשימת דיירי גטו לודז'

אתר תצא"ות של פולין

מטבעות בגטו לודז

2007-08-15T19:30:00.000-07:00

צילומי משפחתו של יוסף מגטו לודז

2007-01-27T08:42:00.000-08:00

אושוויץ - מפות ותצלומי אוויר

2006-08-26T20:33:00.000-07:00

מדוע לא הפציצו כוחות הברית את אושוויץ כשכבר ידעו כי זהו מפעל השמדה ?
אושוויץ לא היתה יעד להפצצה וגם לא היתה בדרך ליעד הפצצה בבנק המטרות של בעלות הברית.
את השאלה שאלו רבים ובהם מפקד חיל האוויר הישראלי.
אחד מתצלומי האוויר בו נראות פצצות משוחררות מעל אושוויץ הוצגה בשנים האחרונות לממונים על קביעת המטרות להפצצה בצבא האמריקאי הביכה אותם שכן התברר כי לא רחוק היה גם היה יעד להפצצה ובדרך אליו ניתן היה להפציץ את אושוויץ - בירקנאו ולהציל יהודים רבים מהשמדה .

שרטוט של מחנה בירקנאו

תצלום אוויר של בירקנאו בו נראים תימרות עשן מעל קרמטוריום 5

תצלום אווירי של העיירה אושווינצים

תצלום אוויר של בירקנאו באוגוסט 45 בו נראים קרבנות מובלים לקרמטוריום
תצלום אוויר בו סומנו מטרות בקרבת בירקנאו

אוסף תצלומי אוויר WW2 של חיל האוויר הבריטי

בראונשוייג Braunschweig

2006-08-24T03:52:00.000-07:00

המחנה ברח' Schillstraße 25

בחצר תחנת הרכבת של בראונשוייג בשילשטראסה 25 באוגוסט 44 התחילו ה SS להקים את מחנה העבודה שכלל 4 מבני בטון לאסירים ומבנה נוסף למפקדה והשומרים בקצה השני.עם השלמת המחנה באוקטובר 44 הוא אוכלס בשלושה משלוחים של אסירים מאושוויץ. חלקם הועברו לוחלדה. בסוף 44 שהו במחנה כ 500 אסירים ובוחלדה 400.
היום, בשילשטרסה 25 נמצא המוזיאון העירוני המתעד את המחנה.

יוסף ואביו מועברים בסוף ספטמבר 45 לבראונשוויג גרמניה לעבודות כפייה במפעל ביסינג ורקה Büssing Truck Factory לייצור משאיות ענק עבור הצבא הגרמני, יוסף ואביו עובדים במחלקת הצמיגים.

מסעות יוסף ואביו בגרמניה

2006-08-22T04:01:00.000-07:00

פרשת לה ספציה

2006-08-14T10:39:00.000-07:00

בחורף 1946 רכש המוסד לעלייה ב' שתי אוניות דב הוז ואליהו גולומב.
רכישת האניות הוסתרה מן המודיעין הבריטי וכך גם קבוצות המעפילים המיועדות. התכנית הייתה להביא את האניות ואת המעפילים לנמל לה ספציה ומשם – מהר ככל הניתן, לשגרן לארץ ישראל. ראשונה הגיעה לנמל האנייה דב הוז ומייד "אורגנו" 38 משאיות בריטיות, נהוגות ע"י חיילים ארץ ישראליים והביאו את המעפילים לאנייה.

האיטלקים חשבו בטעות כי האנייה נועדה למלט פשיסטים ונאציים ממשפטי נירנברג והחליטו למנוע מה"פושעים" לעלות.
סמל ארץ ישראלי, רב תושייה, הצליח לשכנע את האיטלקים כי השיטה הטובה ביותר לשלוט במצב היא לרכז את האנשים שהגיעו במשאיות במקום אחד – ב...אנייה.
האירוע נודע לבריטים, אשר הבינו מייד שמדובר במעפילים וצרו על האנייה ועל נוסעיה.
המעפילים הנצורים לא הוכנו לסיטואציה זו ולכן התחזה יהודה ארזי - נציג המוסד לעליה ב' באיטליה למעפיל ועלה על האנייה. ארזי ארגן את המעפילים למאבק ממושך וגם גייס בעזרת ידיד איטלקי את דעת הקהל.
האנגלים מצדם רצו להשקיט את ההמולה וביקשו להוריד את המעפילים למחנה על החוף.
ארזי סירב ואיים כי האנייה ממולכדת, ואם יורדו האנשים יתרחש פיצוץ (הבריטים זכרו היטב את פרשת ה"פטריה") בנוסף, הכריז ארזי על שביתת רעב, כשהוא מדגיש את היותם של המעפילים ניצולי שואה (הימים ימי משפטי נירנברג). גם הישוב בארץ הצטרף לשביתה והתקשורת העולמית כולה סיקרה את האירועים. ארזי הגביר את הלחץ והכריז כי אם לא יורשו להפליג יתאבדו קבוצות קבוצות, "ארץ ישראל או מוות" כך הצהירו.
בינתיים הגיעה לנמל אליהו גולומב, עתה הפעיל ארזי לחץ לכיוון נוסף: בשל הצפיפות וכדי למנוע מגיפות יש להעביר חלק מהמעפילים לאנייה שהגיעה. הבריטים, בלחץ דעת הקהל – נעתרו.
לבסוף לאחר מו"מ ממושך נכנעה ממשלת בריטניה והמעפילים הורשו לעלות לארץ.
תשושים משביתת הרעב עמדו המעפילים על סיפוני האניות ושרו את ה"תקווה" אל מול נציגי התקשורת הרבים

השמדה באמצעות עבודה: יהודי לודז' במפעל המכוניות ביסינג

2006-08-14T05:49:00.000-07:00

מרכז המידע אודות השואה, יד ושם ביה"ס המרכזי להוראת השואה 1/24
השמדה באמצעות עבודה: יהודי לודז' במפעל המכוניות "ביסינג" בבראונשווייג בשנים 1944-1945
קרל לידקה

מבוא
בתחילת 1944 , כשפסקה הספקת העובדים האזרחים הזרים לכלכלת הרייך השלישי כמעט לחלוטין, הפנו המפעלים הגרמניים את תשומת לבם למחנות הריכוז של הס"ס, שבהם היה מצוי פוטנציאל עצום של כוח עבודה. מאביב 1944 גדל במהירות רבה מספרם של מחנות העבודה בשטחי גרמניה ובארצות שכבשה שתפקדו כתת-מחנות של מחנות הריכוז. רשימת המפעלים שהקימו תת-מחנות כאלה התארכה בהתמדה, וכללה חברות רבות שהיו בעלות מוניטין.
...

גם מפעל "ביסינג" Bussing-NAG לייצור משאיות שהיה חלק מן הקונצרן Braunschweig השתדל לזכות אצל WVHA בהקצאה של אסירים. החברה הזאת, שנוסדה בשנת 1903 , ייצרה מ 1908- ציוד מלחמתי בדמות מה שכונה "מכונית מסובסדת": מינהל הצבא שילם סכום מסוים לרוכשי המשאיות של ביסינג אם התחייבו למסור את המכונית הנרכשת לרשות הצבא במקרה של גיוס כללי, בתוך חמש שנים מיום הקנייה, אם יידרשו. למעשה הייתה בכך תמיכה בתוצרת ביסינג. בזמן מלחמת העולם הראשונה הוקדש הייצור של ביסינג כליל לצורכי הצבא, ועקב כך זכה המפעל ברווחים עצומים

...

באמצע אוגוסט 1944 , כשהוחל בהקמתו של מחנה העבודה בבראונשווייג, נסעו למחנה הריכוז אושוויץ שני נציגים מטעם חברת ביסינג – הכלכלן שולמאייר והמהנדס פנדר כדי לבחור 1,200-1,000 אסירים מקרב משולחי גטו לודז'

...

למאמר המלא בעברית...

... The Power of Redemption Rabbi Laszlo Berkowits page 111

The U.S. Strategic Bombing Survey: European Theater of Operations
Second Edition January 1947

מחנה וובלין Wobbelin Concentration Camp

2006-08-13T20:32:00.000-07:00

מחנה וובלין נמצא ליד העיר לודויגסלוסט Ludwigslust

המחנה הוקם ע"י ה SS בראשית פברואר 45 בשיאו מנה המחנה כ 5000 אסירים שסבלו ממחלות ותשישות. המחנה שוחרר ב 2 במאי 45 ע"י 8TH INFANTRY DIVISION האמריקאי

תמונות ממחנה וובלין גוגל יאהו בעיקר בעת השחרור.

Wobbelin Concentration Camp, recently captured by troops of the 82nd Airborne Division. Many prisoners were found nearly starved to death. Here former prisoners are being taken to a hospital for medical attention. Germany, 05/04/1945...

On May 2, 1945, Manfred Steinfeld and his American airborne division liberated the survivors of the concentration camp Wobbelin four kilometers outside Ludwigslust, in northern Germany. The rescue effort was to be their final mission for Steinfeld and his fellow paratroopers. As part of the effort, Steinfeld and the Americans also helped bury the dead, those not lucky enough to be liberated...

Here's a photo of neigboring German civilians being required to tour the camp on 06 MAY 1945:

from the National Archives, courtesy of USHMM Photo Archives

הגדוד הרביעי במלחמת העצמאות

2006-08-13T19:24:00.000-07:00

הגדוד הרביעי - פלמ"ח
אתר הפלמ"ח

גדוד המטה של הפלמ"ח, שנבנה בסוף 1944 מהיחידות המיוחדות בפלמ"ח: פלוגת הסיירים (ז'), הפלוגה הימית (י'), מחלקת הטיס ומחלקת המסתערבים. בחודשים הראשונים של מלחמת העצמאות היה פרוס במרחב כרמלי (פלוגת הנמל בחיפה, שביצעו ב- 22.02.48 חבלה במוסך ובמכונית תופת בחיפה והשתתפו בקרב לכיבוש חיפה ב- 22.04.48 – 24.10.48), במרחב אלכסנדרוני, וביישובים שונים בשפלת החוף. הגדוד עסק בתקופה זו בפשיטות גמול ובפעילות גיוס והכשרה של טירונים מהגיוס הכללי. זו הייתה יוזמה עצמית של מפקדת הגדוד אשר יצרה בכך עתודה נוספת לפלמ"ח. רבים מאנשי הגדוד היו עדיין באותה עת בשליחויות שונות בארץ ומחוצה לה...

כיבוש קטמון (קרב סן-סימון)
אתר הפלמ"ח
שכונת קטמון נוסדה בידי ערבים בעלי-נכסים בראשית המאה בדרום ירושלים. עיקר בנייתה בתקופת המנדט, בשנים 1947-1925. בשכונה היו מבני-פאר, מוסדות-ציבור וקונסוליות.בראשית מלחמת העצמאות נמצאה השכונה בקו-החזית, ואנשי כנופיות פעלו בה ומתוכה , הטרידו את שכונת מקור-חיים בדרום ואת שכונת קריית-שמואל בצפון.ב- 5.1.48 פוצצה חוליה של אנשי הגנה את מיפקדת הכנופיות, ששכנה במלון סמירמיס.במבצע 'יבוסי' נקבע האזור הדרומי של העיר כאזור המשימות של הגדוד הרביעי. קטמון שכנה על תוואי גבוה והיוותה עמדת-מפתח בשליטה על דרום העיר. כיבושה היה חיוני לשם הבטחת הקשר עם השכונות היהודיות בדרום העיר, שהותקפו מתוך קטמון והיו מנותקות מחלקי העיר היהודיים.לאחר קרב נבי-סמואל נותרו בגדוד הרביעי שתי פלוגות לא מלאות ועליהן הוטל לכבוש את השכונה, בסיוע שתי מרגמות "3 ומשוריין נושא תותח של 2 ליטראות. נקבע כי ההתקפה תבוא ממערב, כדי להתרחק מאזור-הביטחון הבריטי.הערבים היו ערוכים במינזר סן-סימון, בקבוצת הבתים שמסביבו ובשורת הבתים והטראסות שלאורך הרכס. כיבוש השטח הזה היה מביא לנפילת השכונה כולה...

ירושלים העתיקה בתש"ח - משחק מכור

ערים בלילה

עקשנותו של שאלתיאל לתקוף דווקא בשער יפו תוכנית "שפיפון" כוונה גם לפריצה אל הרובע מבחוץ. משה רוסנק, מפקד הרובע, סיפר בכנס מגיני הרובע היהודי שנערך ב-1988: "לא התיימרתי להיות גנרל גדול, אבל הכרתי את הסביבה הזאת, לכן התוכנית ששלחתי לשאלתיאל אמרה: הטעיה בשער יפו, כיבוש הר ציון ופריצת שער ציון.16 - - אני מאמין שלא ב-48', לא ב-56', ולא ב-88', צה"ל, בשום מקרה, לא יכול היה להיכנס דרך שער יפו. ענה לי מפקד המחוז: "לא בא בחשבון. בא בחשבון רק: התקפה משער יפו והטעיה בכיוון הר ציון". ההמשך ידוע." כאשר שאלתיאל הציע תוכניתו זאת לפלמ"ח, מפקדיו התייחסו אליה בביטול. כאשר יוסף טבנקין, מפקד הגדוד הרביעי של הפלמ"ח, שאל את שאלתיאל איך הוא מתכוון לתקוף דרך שער יפו הסגור בבטון, וחומה של 6-9 מטרים מעליו? ענה שאלתיאל שישנם מפקדים חוץ מיוסף טבנקין היודעים להכין תוכניות מלחמה. הגיב טבנקין: "עזוב שטויות. איני מבין איך אפשר לכבוש את השער כשקווי העמדות של האויב מוחזקים מזה חמישה חודשים"...

רבין הוא נחשון צעיר
אורי מילשטיין

למפקד הגדוד השני של מבצע "נחשון", יוסף טבנקין, היו הישגים מעטים בלבד בעשרת הימים שבין 6 ל-15 באפריל, על אף הציפיות הרבות של הממונים עליו ולמרות הפקודות שקיבל. ב-8 באפריל כבשו הערבים את הכפר קסטל, שהיה בתחום הגזרה של טבנקין, והרגו את רוב מגיניו ומתַגבריו (הגדוד של טבנקין תפס את הקסטל למחרת, אחרי שרוב כובשיו הערבים עזבוהו); ב-10 בחודש פקד עליו אבידן (במברק) לתקוף את בית-סוריק ובית-איקסא9 ו"לא לבזבז את הכוח למשימות קטנות ולהבטחת הבסיסים",10 אבל טבנקין ופקודיו לא מילאו אחר הפקודה, אלא תקפו באותו לילה את הכפר קולוניה וכבשו אותו. טבנקין טען שאין הוא יכול לתקוף את בית-סוריק ובית-איקסא, מפני שרוב פקודיו עסוקים בשמירת הבסיסים של גדודו – מעלה-החמישה, קריית-ענבים, נווה-אילן וקסטל – מפני התקפות, ומפני שאין לו סוללות תקינות למכשירי-הקשר.11 אבידן, שנימוקי טבנקין לא שִכנעו אותו, ציטט אותם במברק ששלח לידין כדי להסביר את חוסר המעש של טבנקין, וידין הבין שאין לאבידן שליטה על גדודו של טבנקין;12 ב-12 בחודש פקד אבידן על טבנקין לתקוף את הכפרים סריס – שחלש על קטע הכביש בשער הגיא – ובית-מחסיר – הבסיס העורפי העיקרי של הערבים מדרום לכביש – כדי לפתוח את הדרך לשיירה גדולה שתעלה מהשפלה לירושלים. טבנקין לא מילא פקודה זו, והשיב לאבידן במברק, שהוא חושש להסתבך עם הבריטים המגינים על תחנת-השאיבה שליד סריס;13 ב-13 באפריל לא סייע טבנקין ל"שיירת הדסה", אף שהיו לו כוחות זמינים שחנו במרחק חצי-שעה ממקום הטבח...

התשתית הימית האזרחית בישוב
ענת קידרון

...כאמור, כל פעולות החבלה הללו היו עוד לפני ההחלטה על הקמת חוליה מיוחדת שתתמחה בחבלה ימית. כאשר זו קמה בשלהי 45' היא היתה עצמאית ולא חלק מהפל"ים, במסגרת הגדוד הרביעי של הפלמ"ח שהיה תחת פיקודו של יוסף טבנקין, אולם בסיסה נשאר בקיסריה בתוך מטה הפלי"ם. הכפיפות הפיקודית הכתיבה כי אמצעי הלחימה נלקחו מתוך הגדוד הרביעי, ובו גם אושרו התכניות המבצעיות ונקבעה מדיניות הפעולה. אולם הוברר מהר מאוד כי הכפיפות הלוגיסטית חייבת להישען על הפלוגה הימית, בעיקר על הבסיס בשדות ים.91
ראשוני החוליה היו יוחאי בו נון ושאול אהרונוב, אליהם הצטרפו איזי רבינוביץ (רהב), גרשון קרלינסקי (אגמון) ומשה ליפסון (נחשון). בפברואר 1946 הצטרף גם יהושע רביד ("אוסי")...

ב-1948 עלו ארצה 118,993 עולים, מהם 102,498 היו אנשי שארית הפליטה

2006-08-12T20:00:00.000-07:00

פורום שמירת זיכרון השואה והמאבק באנטישמיות,

הגל הראשון של העולים שהגיעו לארץ עם קום המדינה היו ניצולי השואה - אנשי שארית הפליטה.
ב-1948 עלו ארצה 118,993 עולים, מהם 102,498 היו אנשי שארית הפליטה, הם היוו 86 אחוז מסה"כ העולים.
ב-1949 עלו 141,608 עולים, מהם 95,165 הם אנשי שארית הפליטה,לאמור, 67 אחוז מסה"כ העולים.[1]
שארית הפליטה הגיעה לארץ באמצעות גח"ל – גיוס חוץ לארץ.
מבלי להמעיט בחשיבות התפקיד שמילא הנוער הישראלי במלחמת העצמאות, הרי שזו הוכרעה במידה רבה גם בזכותם של עשרות אלפי מגויסים שהצטרפו לכוחות המגן מקרב יהודי אירופה במסגרת הגח"ל – גיוס חוץ לארץ. גיוס אנשי הגח"ל החל בשלהי 1947 במחנות העקורים בגרמניה, אוסטריה ואיטליה. מאוחר יותר התרחב הגיוס לארצות נוספות באירופה ולמחנות המעצר בקפריסין. כמו כן גויסו בארץ עולים שעלו במיכסות העלייה הרגילות וחיו בבתי עולים. היה זה צירוף של תנועה עממית שדרשה להתגייס ושל איש חזון - נחום שדמי, מפקד ההגנה באירופה שהבין את הפוטנציאל הטמון בה. מרבית המגויסים במסגרת הגח"ל היו ניצולי שואה. מכלל 26,000 המגויסים היו 23,000 ניצולי שואה. היתר היו מתנדבים יהודים מארצות צפון אפריקה ואנשי מח"ל. לא היו אלה שרידי השואה היחידים בקרב כוחות הלחימה היהודיים בארץ. כ- 70,000 ניצולים הגיעו ארצה בשנים 1947-1945. קבוצת עולים זו התאפיינה במספר גדול של בחורים צעירים. רבים מהם התגייסו ל"הגנה" ול"פלמ"ח" בסמוך לעלייתם. צירוף כל הנתונים הללו מאפשר את הקביעה כי כמחצית מהכוח הלוחם של ההגנה, ומעט מאוחר יותר של צה"ל במלחמת העצמאות, הורכב מניצולי השואה...
...

Beeindruckender Besuch aus Israel

2006-07-15T05:38:00.000-07:00

Für die Schülerinnen und Schüler aller 8. und einer 7. Klasse waren es bewegende und beeindruckende Momente: Zu Besuch in Deutschland und zum ersten Mal nach 60 Jahren am Ort seines Martyriums in Vechelde berichtete Herr Kaufman aus seinem Leben.
Als slowakischer Jude kam Herr Kaufman nach einer unvorstellbar grausamen Odyssee, die ihn auch das KZ Auschwitz-Birkenau hat überleben lassen und nach einem Aufenthalt in Braunschweig im Konzentrationslager Schillstraße nach Vechelde. Dort gab es in der Spinnerstraße, in der lange stillgelegten Jutefabrik, eine Unterabteilung des Konzentrationslagers Neuengamme. In Vechelde ließ die Firma Büssing NAG Achesn für Militärfahrzeuge von KZ-Häftlingen produzieren. Herr Kaufman war einer dieser Häftlinge.
Das Vechelder Lager wurde für etwa 400 Häftlinge eingerichtet. Über die Verhältnisse in Vechelde berichtete der ehemalige Revisor der Firma, Ernst Kunkel, 1945 in einer Anzeige an den Generalstaatswalt: Es habe unter den Häftlingen viele Opfer gegeben durch...